היום כבר מזמן ידוע על הקשר החזק בין העולם הרגשי לעולם הקוגניטיבי (=עולם החשיבה הקשור כמובן גם בלמידה), לכן, היום יותר מאי-פעם עולם הטיפול דורש הבנה לא רק בדרכי לימוד חדשות לסיוע לילדים עם לקויות למידה אלא גם ידע וכלים רגשיים מעשיים. ילדים שחווים לאורך שנים אתגרים לימודיים נושאים עימם רגשות כמו: כישלון, תסכול, עצב, פחד, חרדה, אשמה, ביטחון עצמי נמוך, תחושת מסוגלות נמוכה וביקורת עצמית. חלקם מציגים גם אתגריים חברתיים בשל הרגשות המגבילים האלו שמנהלים אותם ואז אותם רגשות מגבילים יוצרים אצלם קושי לימודי הרבה יותר גדול ממה שהגיעו איתו מלכתחילה. לדוגמא: ילדה בכיתה ז' שיש לה קושי לימודי בחשבון לאורך השנים צשמקבלת ציונים נמוכים כמו 12,23,8 נכנסת למעגל כזה:
למידה למבחן בחשבון–> פחד במבחן–> בלאק האווט–>ציונים נמוך–> תסכול/ אשמה/ ביקורת–> אמונה שאני לא מספיק טובה–> תחושת מסוגלות נמוכה וכך חוזר חלילה.
מעגל התסכול הלימודי:
הבעיה פה היא שאותה ילדה או ילד לא מוגבלת רק בשל קשייה בחשבון אלא גם בשל המגבלה הרגשית שהיא מחזיקה בה הקשורה לרגשות של תסכול/ אשמה/ ביקורת שממשיכים ליצור אצלה בלאק אווט (שכחה וחוסר תפקוד בזמן המבחן) ומגבילים את היכולות שלה להביע את הידע שלה בחשבון למרות שלמדה זמן רב למבחן.
אצל ילדים אחרים ניתן לראות שהקושי הלימודי מוביל לבדידות, בושה, כעסים ובמצבים קיצוניים אפילו להימנעות והתפרצויות זעם. אלו יכולים להוביל אותו לאתגרים גם ברמה החברתית מול בני גילו או בתוך הבית.
קיימים מצבים בהם הקושי הרגשי איתו הילד הגיע הוא כבר כל כך גדול כמו ענן שחור המרחף מעל הילד- במצב כזה חייבים לטפל בנושא הרגשי לפני שמכניסים את הילד לתהליך של הוראה מתקנת על מנת שברגע שיכנס לתהליך הוראה מתקנת הוא יוכל להפיק ממנו יותר ערך. כך לדוגמא ילד המחזיק במטענים רגשיים של ביטחון נמוך, כעסים והימנעות שמקבל הוראה מתקנת (ללא התייחסות למצבו הרגשי) יכול להפיק ממנה 20% בזמן שילד אחר שעבר הוראה מתקנת וגם תהליכים רגשיים יוכל להפיק מאותה הוראה מתקנת 85% ויותר (כמובן שהאחוזים הם למטרת המחשה בלבד והם משתנים מילד לילד וממשפחה למשפחה).
דרך תהליכים רגשיים ממוקדים אפשר להסיר בעדינות את הקליפות הרגשיות המגבילות את הילד מלהתקדם וכך לספק לו חוויות ההצלחה שישקמו את הביטחון העצמי שלו.
איך לשפר יכולת לימודית של ילד?
מה חשוב לדעת?
- יש חשיבות לטיפול מוקדם בילד – ככל שהשנים עוברות כך הילד אוסף עוד ועוד קשיים רגשיים על גבו וכך יהיה לו יותר ויותר קשה להתקדם (כמו אדם שרוצה לרוץ אבל יש לו שלשלאות על הרגליים). מסיבה זו- לרוב בקרב מתבגרים נראה אתגרים רגשיים משמעותיים יותר ביחס לילדים בבי"ס יסודי.
- ישנה חשיבות מכרעת למתן הכלים הרגשיים להורים עצמם – ההורים הם סוכני השינוי העיקריים של ילדיהם. העניין הוא שלרבים מההורים לילדים עם לקויות למידה/ הפרעות קשב וריכוז אין מספיק ידע וכלים על האתגרים שילדיהם חווים ברמה הלימודית, הרגשית והחברתית ולכן במקום להיות סוכני השינוי העיקריים והמנטוריים של ילדיהם הם ממשיכים להיסחב על ידו ומצויים בעצמם בתוך טורדנו רגשי שמעייף ומתיש אותם.
הצלחה של ילד תלויה מאוד ביכולתו של ההורה לאמץ כלים רגשיים ולהשתמש בהם על עצמו ועל הילד לאורך הדרך. - מסיבות אלו שילוב בין תהליכי הוראה מתקנת לבין תהליכים רגשיים (כולל מתן כלים רגשיים להורה) בשלבים כמה שיותר מוקדמים (בגילאי יסודי)- יכולים לחסוך למשפחה המון סבל, כאבים, כספים, תסכולים ואנרגיה שמתבזבזת בדרך.
